השוביניסטיות האלה, זה משהו.
מאת יחזקאל בתאריך ב׳ באדר תשס״ט (26 בפברואר 2009)
כבר יותר מחודש שההסדר הוא שאשתי בבוקר בעבודה ואני שומר על הקטנה (4 חודשים). אני מגלה שנשים מאוד מופתעות מזה, שגבר מסתדר בלשמור על ילדיו הוא, אם זו האחות בטיפת חלב, רופאת הילדים בקופ"ח, או אשת הרב (הפעם הוא היה צריך אותי, בניגוד לפתגם המוכר). ואני אומר: די לשוביניזם, אנחנו שווים לא פחות, אם אתן יכולות למלא את התפקיד הזה, גם אנחנו יכולים.
מענין לענין באותו ענין, אני מתחרט על מה שהגבתי אצל אפרת. מסתבר שבהחלט יש מבטים.
שתי אפשרויות:
אולי זה רק בגלל שאני גבר עם עגלה, כנ"ל.
או שפשוט התחלתי לשים לב לזה, כמו הסיפור עם הזקן הארוך (תרתי משמע) על בעל זקן עבות שמישהו פנה אליו בשאלה איך הוא נוהג לישון, עם הזקן מעל השמיכה או מתחתיה. בעל הזקן הגיב שהוא בעצמו לא שם לב ויענה לו מחר. למחרת הם נפגשים כשהמזוקן עיניו אדומות מחוסר שינה, והוא מתחיל לגדף את השואל: "אתה יודע מה עשית לי? כל הלילה התהפכתי מצד לצד ולא הצלחתי להירדם, עד שלא שאלת הכל היה בסדר, כעת פתאום לא היה נוח לי עם הזקן מעל השמיכה, הציק לי כשהוא היה מתחת לשמיכה, הזקן הפריע לי גם כשזרקתי את השמיכה לרצפה"…
ב׳ באדר תשס״ט (26 בפברואר 2009) @ 15:07
מזל טוב! בהצלחה! קראתי פעם שהאחיות בטיפת חלב מאוד אכזריות כשזה נוגע לתחקור גברים שבאים עם התינוק. "אתה בטוח שזה מה שהוא אוכל? הוא באמת לא מתעורר בלילות או שזה אתה שלא מתעורר? אתה יודע איך מחליפים חיתול? המאפרה כאן בצד. אתה יודע שלא מומלץ לאפר על היד של התינוק, כן?"
ואין לך מה להתלונן. ותגיד גם לאיש המזוקן ההוא. סך הכל עזרתי לך עם המודעות העצמית. עכשיו תנסה ללכת עם עגלה ובלי תינוק, תראה איזה אפקט מרשים זה יוצר!
ב׳ באדר תשס״ט (26 בפברואר 2009) @ 15:14
תודה, אפרת.
דווקא האחות הזו ממש מותק, איך שהיא מתייחסת ומטפלת זה משהו וגם נראה שהילדים כמעט ולא בוכים אצלה בחיסונים.
שמעת אותי מתלונן? מודעות עצמית זה מעולה. מודעות לסביבה גם לא רע. מודעות למה הסביבה עושה לגבי – פחות חשוב, אבל לא מזיק. אני עדיין בספק לגבי האפקט המדובר. נראה מתי יצא לי ללכת עם עגלה ריקה…
כ׳ בשבט תשע״ב (26 בפברואר 2009) @ 16:21
התגעגענו לבלוג, ברוך השב.
לגבר עם מנשא מופנים יותר מבטים
כ׳ בשבט תשע״ב (26 בפברואר 2009) @ 17:03
חתול, (זה השם שאתה מעדיף בסביבה הזו?)
תודה. אם כי נראה לי שאני שומר על הממוצע, פוסט או שניים לחודש, משהו כזה…
יש לנו מנשא, לטיולים או כאלה דברים. ביומיום זה לא רלוונטי כרגע (שהיא תפלוט עלי?), אבל יותר מהכל, זה לא מקובל בסביבה. קטעים עם החרדים האלה, הא?
כ׳ בשבט תשע״ב (26 בפברואר 2009) @ 20:12
ההפסד כולו שלך (ושל כל החרדים), מנשא הוא דבר שימושי לעילא.
וכן, במקומות פומביים אני חתול
ט׳ באדר תשס״ט (5 במרץ 2009) @ 10:15
דווקא שלי האחיות הטיפת חלב היו מאוד נחמדות כשבאתי עם נעם. שמעתי סיפורים כמה הן אנטיפטיות וממש הופתעתי לטובה (מאידך, הופתעתי לטובה גם מהצרפתיות בפריז שהיו נחמדות עד למאוד למרות אשני לא דובר צרפתית).